אם עדיין לא שמעתם על הרשת החברתית Clubhouse, כדאי שתפנו כמה דק' לקרוא את הטקסט הזה. מכירים את המשחק "מה היה קורה אם"? זה תרגיל כזה שעושים בכל מני מבחני יצירתיות. למשל, שואלים מה היה קורה אם לאנשים היו 6 אצבעות ולא 5 ואז מתחילים לגלגל את המחשבה על כל ההשפעות שיכולות להיות לדבר. יוצא לי לשחק במשחק הזה עם עצמי בכל פעם שאני מרגיש שמפציע שינוי טכנולוגי שאני חושב שהולך להזיז משהו בחיים שלנו ובעיני האפליקצייה הזאת הולכת לשנות הרבה יותר דברים ממה שאנחנו יכולים לדמיין.
כמה מילים על Clubhouse...
הרשת החברתית הזאת הושקה סביב אפריל 20 וכיום היא שווה כבר למעלה ממליארד דולר ומושכת אליה לא מעט סלבריטאי על ומליוני אנשים שמחכים לקבל "הזמנה" להשתתף בה . קלאב האוס היא רשת חברתית המבוססת אודיו. אין בה פוסטים, גיפים, סרטונים או תמונות, יש בה חדרים שבהם מתקיימות שיחות על כל מני נושאים בלייב סטרימינג. כל משתמש יכול לפתוח שיחה ולתת לה שם ולהזמין אליה אנשים להאזין או לדבר. אם בא לכם לראות איך זה נראה, חפשו ביוטיוב Clubhouse app. אגב, אם אתם רוצים להוריד אותה ולהצטרף- אתם עדיין לא יכולים. האפליקציה הושקה במודל של "חבר מביא חבר", כלומר אתה יכול להשתמש בה רק אם מישהו מבפנים הזמין אותך ובתנאי שיש לך אייפון- בהמשך תפתח לכולם.
אז איך אפליקציה שכזאת יכולה להשפיע על החיים שלנו בדגש על השדה החינוכי
הנה כמה מחשבות ותובנות שעלו לי- ותתפלאו, חלקן גם חיוביות.
1. התוכן ידבר
זהו, הרכבת יצאה מהתחנה, מי שרוצה שיקשיבו לו יצטרך לייצר תוכן ועיניין.
ראינו בשנים האחרונות איך ההתרחבות של רשתות חברתיות חודרת לממד הפיזי של החברה ומשפיעה על הכללים בה. כך, למשל, אינסטגרם גרמה למקומות, ממסעדות ועד מוזאונים, להתייחס לממד הויזואלי בצורה משמעותית כדי שצילמו ויתקשרו אותם. החדירה של אפליקציה שכזאת יכולה גם היא להשפיע על האופן בו אנחנו ניגשים וצורכים תוכן. דמיינו לכם שיש עכשיו 100 חדרים שמורים מלמדים בהם שיעור היסטוריה או אזרחות. התלמידים לא מחוייבים למורה, אלא לדעת את החומר. כל תלמיד יכול להצטרף לאיזה שיעור שהוא רוצה עם איזה מורה שהוא הכי מתחבר לסגנון שלו.
2. לייב סטרימינג ו FOMO
כמו כל הרשתות החברתיות האחרות, גם קלאבהאוס נשענת על הבנה פסיכולוגית ומבנה נפש האדם ומנסה להפעיל אותנו. הדיונים בחדרים משודרים בלייב ולא נשמרים. אם אתה רוצה להקשיב למשהו, אתה חייב לעצור הכל ולהקשיב עכשיו. אין להריץ אחורה או להאזין אחרי זה בספוטיפיי או בסיפריית תוכן אחרת. אז מצד אחד זה יכול להגדיל את הקשב של אנשים. אתה רוצה לדעת משהו? אוקי, אז תעצור ותקשיב. מצד שני, זה יגביר את הסטרס כי אני כל הזמן מפספס משהו. העידן הדיגיטלי יצר סיטואציה מזעזעת שבה הדור עם הכי הרבה שפע בהיסטוריה הוא גם הדור הכי חרד ומתוח. למה? כי אנחנו כל הזמן רואים את החיים שממול, את הדשא של השכן שירוק יותר, את הבגדים השווים יותר של אחרים וגם, כמובן, את השיעור שאנחנו מפספסים עכשיו. במובן הזה, קלאבהאוס, ככל הנראה, תגביר את ה"פומו" ( Fear of missing out) דבר שידרדר את הקשב שלנו בצורה משמעותית כי תמיד יהיה איזה מקום אחרי שנרצה להיות בו ושיעור או דיון שאנחנו מפסידים. זה לא באמת שונה מהמצב הנוכחי, זה פשוט טריגר מטורף ששם לנו מול העיניים את מה שאנחנו מפסידים וימשיך את המגמה שהרשתות החברתיות יוצרות ונשענות עליה.
3. מיומנויות SEL מול פוליטיזציה וזהות דיגיטלית .
קחו את הנער או הנערה הממוצעים. בגיל 12 יש להם כבר זהות דיגיטלית מהודקת שמאושררת בכל יום באמצעות התוכן שהם מעלים, צורכים ומגיבים עליו. התוכן שאנחנו מייצרים וצורכים בונה את הזהות שלנו כפי שהיא משתקפת מהרשתות החברתיות.
אז איפה מה שאני רואה כיתרון ומה בעיה? לגבי היתרון, אני חושב שהפלטפורמה הזאת מחדשת ביכולת שלה לטפח מיומנויות SEL (מיומנויות חברתיות רגשיות). כך למשל, היא שמה בפרונט את כל מה שקשור בעקרונות הוויכוח והדיבייט. איך להציג טיעון, לתקף אותו, לנהל מו''מ על האמת ולהציג נושאים בצורה ביקורתית. למשל, אנחנו יכולים להכנס לדיון בשם "ביטקויין- יתרונות וחסרונות " לשמוע טיעונים, ואגב אם יש לנו טיעון נגדי, אנחנו יכולים לבקש את רשות הדיבור ולהביע את דעתנו כשהמארח של השיחה מאשר את זה (גם זאת סוגייה בפני עצמה). מהצד השני, יש בעיה עם תוכן דיגיטלי מבחינת העניין השיווקי העצמי.
בראשית דרכה, אינסטגרם היתה פלטפורמה שמי שהוביל אותה היו צלמים שהיו מראים עושר ויזואלי- צילומי סימטריה וטבע בדגש על שימוש בפילטרים שנותנים לתמונה מראה רטרואקטיבי. היום יש באינסטגרם יותר מידי צבעים, בעיקר צבעי גוף אגב, ומה שהתחיל כפלטפורמה די אומנותית הפך מאוד מהר לפלטפורמה סופר פרובוקטיבית ושטוחה בעיני. האלגוריטמיקה של רשתות חברתיות מקדשת כמות, לא איכות. וכך גם עלול להיות בפעם הזאת כשדיון בשם "קרמבו מוקה או וניל" ימשוך יותר מאזינים מדיון בשם "מה המשמעויות הכלכליות של מגפה עולמית". אני מקווה מאוד בליבי שהחוקיות של עולם הפודקאסטים תנצח כאן והעולם יתקבע על כך שתוכן אודיו הוא תוכן קצת יותר איכותי ברובו- בין אם זה לצורכי בידור, לימוד וסתם לגירוי האינטלקט.
יש עוד המון מחשבות בנושא, אבל אני בוחר לעצור כאן.
ולהשאיר לכם להעלות עוד סוגיות ורעיונות על אודות התפתחות הרשת החברתית הזאת.
פייסבוק היא רשת לטקסטים וחברים, אינסטגרם של חוויות, טיק טוק של כישרון ויצירתיות בתנועה וטוויטר של דעות (ואגואים מנופחים). למה קלאבהאוס תתפתח, אנחנו עוד לא יודעים, אבל לתחושתי יש כאן חידוש משמעותי שמתקרב אלינו בצעדי ענק. שוק העוזרות הקוליות של אמאזון וגוגל מתפוצץ, כך גם המעבר להאזנה לספרים מושמעים ופודקאסטים.
המגמה העולמית היא ששימוש בקובצי אודיו הוא הדבר הבא. כל שינוי ומגמה מביאה איתה אתגרים, אבל בסופו של דבר מדובר בכלים ששווה להשקיע מחשבה בעניין כדי שנדע לנהל אותם יותר מאשר לתת להם לנהל אותנו.
