חיפוש

החדשנות נמצאת באופליין

על התפקיד החשוב באמת של מערכת החינוך במאה ה 21


קראתי לא מזמן שדור ה Z בכלל לא מבין את המושג אופליין (Offline). זה הגיוני, כי אונליין הוא מצב שנקבע ביחס למושג אופליין. דור ה Z, תלמידי מערכת החינוך, נולדו וגדלו בעולם מחובר. האופן שבו הם מבצעים משימות, מתקשרים עם חברים, מתפתחים מקצועית ולומדים קורה בפלטפורמות הדיגיטליות. מבחינתינו הם תמיד מחוברים ל Online, אבל מבחינתם הם פשוט חיים בעולם שהם נולדו אליו. כשאני חושב על המשמעויות של המצב הזה, מתחילה להתבהר לי תובנה לגבי תפקיד חשוב שבתי הספר וגני הילדים מקבלים בהקשר הזה. בעל כורחם, בתי הספר, גני הילדים ושאר מוסדור החינוך הופכים להיות אחד העוגנים היחידים בחיי התלמידים שמאפשר להם מפגש פיזי וקשר אנושי מהסוג שגדלנו עליו. המצב הנתון הזה מעלה את חשיבות הפעולה במרחבים חינוכיים ומקנה להם ערך אסטרטגי וחובה מוסרית לתרום לדור ה Z.


הכל כבר נכתב על הביטוי החבוט "מיומנויות המאה ה- 21". מערכת החינוך מפמפמת באז-וורדס, משקיעה במחקר ופיתוח ועושה הכל כדי להפוך את המרחב החינוכי לסביבת למידה דיגיטלית ומחוברת מתוך ההכרה שהעולם משתנה ומתחדש בקצב אקספוננציאלי. המרוץ המטורף אחרי תהליכי דיגיטציה הוא לא עניין ייחודי לתחום החינוך. כל עולמות התוכן, השווקים והחברות מקדמות תוכניות והתאמות כדי להסתגל למציאות ההיפר-טכנולוגית. מערכת החינוך רוצה להכין את הילדים לחיים הבוגרים ומנסה להתקדם לעבר העידן המחובר, אבל העידן המחובר מביא איתו אתגרים מורכבים בהרבה מטרנספורמציה דיגיטלית והחשוב בהם הוא התנועה על הציר שבין העולם הממשי והעולם הדיגיטלי.


כשאנשי ונשות החינוך מדברים על "מיומנויות המאה ה 21" הם צריכים לזכור שלא מדובר רק במיומנויות דיגיטליות. התמצאות בסביבה דיגיטלית היא אתגר המרכזי עבור המורים יותר מאשר של התלמידים. הם נולדו למציאות הזאת ואין לנו מה להתיימר ללמד את רובם בהקשר הזה. הערך המשמעותי שאנשי ונשות החינוך יכולים להעניק לדור ה Z בבתי הספר מונח לנו ממש מול העיניים ולתחושתי אנחנו קצת מפספסים אותו. בקהילות החינוכיות מזכירים המון את המודל המיושן של בתי הספר "שלא השתנה ב 300 השנים האחרונות" ומשתפים בגאון כלים ואפליקציות ללמידה מתוקשבת, אבל אסור לשכח שבית הספר נשאר הזירה המרכזית בו אותו התלמידים יכולים לפתח את הגורם המרכזי החשוב ביותר לאיכות החיים והצלחתם המקצועית של התלמידים: מיומנויות רכות.


על פי מחקרים עדכניים, מיומנויות חברתיות רגשיות (SEL) ומיומנויות רכות ( "Soft skills") הם גורם מנבא משמעותי ביותר להצלחה מקצועית ושגשוג רגשי ונפשי. בדו''ח שפרסם משרד העבודה והרווחה בשנת 2019 בנוגע לשוק העבודה בישראל (עמ' 54- "I MIX"), הוא מציג את אותם "כישורי העתיד" ומסביר על הקשר ביניהם לבין פוטנציאל ההצלחה בשוק העבודה. מי ששולטים במיומנויות רכות יודעים לעבוד בצוות ולהתמקם בקבוצה, להציג את עצמם, לשאת ולתת ולהתווכח (דיבייט) באופן ראוי. למרות זאת, הורים ומורים רבים מרכזים את עיקר המאמצים שלהם בפעולות חינוכיות מחוברות על חשבון בניית תשתית מחשבתית ואנושית אינטיליגנטית.


אם הורה ישאל אותי היום למה אני צריך בכלל לשלוח את הילדה שלי לבית הספר, אני אענה לו- כדי שתפתח מיומנויות רכות.

יש צרכים חברתיים ואנושיים שדור ה Z הצליח לחוות במרחב הדיגיטלי, למשל הצורך להשתייך שיכול להיות מסופק באמצעות הרשתות החברתיות, הפורומים המקצועיים והקהילות הוירטואליות, אבל לצידם יש גם כאלה שלא. המיומנויות שחשוב ללמד באמת את הדור הזה לא צריכות להתמקד באונליין, אלא להכנס לוואקום ולגשר על האסימטרייה שנוצרת בפער שבין הצרכים האנושיים לעידן הדיגיטלי. כשכל הידע בעולם נמצא במרחק קליק ממך, כדאי שתלמד איך לבחור מקורות ולהצליב מיידעים. אם הרשת עמוסה במידע כוזב, כדאי שתכיר את יסודות המחשבה הביקורתית ואם אתה יכול להיכנס לראות כל סרטון פורנוגרפי שאתה רוצה מגיל 8, כדאי שתהיה לך גם מרחב ממשי של חום, מגע וקרבה פיזית פחות קיצונית.


עבדתי פעם בחברת קריאייטיב שמכרה לעולם "פתרונות לאתגרים עסקיים באמצעות חדשנות". למדתי שם שחדשנות היא לא רק טכנולוגית, אלא גם רעיונית. אני חושב שאנחנו צריכים לאתגר את האופן בו אנחנו חושבים ומבינים חדשנות בחינוך ואת תפקיד המחנך במאה ה 21. משרדי חינוך בארץ ובעולם כבר מבינים את זה ומכניסים תחת הכותרת "פדגוגיה מוטת עתיד", אבל בפועל לא נראה שהמערכת מפנימה מה היתרון היחסי והאתגר המרכזי שלה. מערכת החינוך במרדף מטורף אחרי "חדשנות" ומפספסת את האלמנט הכי משמעותי שאנחנו יכולים להעניק לילדים- לדעת לחיות באופליין בעולם שכולו אונליין.

בסופו של דבר, בחמש עד עשר השנים הקרובות, מערכות החינוך ישלימו את תהליך הדיגיטצייה שלהן. והפרדוקס הוא שכשבית הספר יעבור לממד הדיגיטלי, הוא יתפקד כמו כל קורס אחר שאפשר ללמוד מרחוק. הערך האמיתי של בית הספר בהכנה לעידן הדיגיטלי הוא המפגש בין המרחבים והמגע עם העולם הממשי. אין צורך להשקיע כל כך הרבה בפיתוח למידה דיגיטליות בבתי הספר, הילדים נולדים אליהן. חבל על הזמן. עדיף ללמד אותם לצאת לטבע, להסתכל לילדה שאתה אוהב בעיניים ולהציע לה חברות, להתרכז בדבר אחד, לחלוק את הבמבה שלך עם חברים וקשור חבלים בצופים.




0 תגובות